חצות
    מועצה מקומית כפר שמריהו
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

    סרט בהקרנת טרום בכורה- "המפתח של שרה"

     

    הוקרן ביוני 2011

    הרצה: דניס שרביט, מומחה ליהדות צרפת

     

    סרטו של ז'יל פאקה ברנר Giles paquet- Brenner על פי רב המכר מאת טטיאנה דה רוזניי Tatiana De Rosnay

    זוכה פרס לומייר 2011 לשחקנית הטובה ביותר קריסטין סקוט תומס

     

    בימוי: ז'יל פאקה ברנר 

    צרפת 2010

    צרפתית אנגלית, תרגום לעברית

    111 דקות.

     

    על הסרט:

    פריס, יולי 1942, שרה בת ה - 10 נלקחת עם משפחתה על ידי המשטרה הצרפתית, העוברת מבית לבית ואוסרת משפחות יהודיות באישון לילה.

    מתוך רצון נואש להגן על אחיה הקטן נועלת אותו שרה בארון חדר השינה, מקום המחבוא המשותף שלהם ומבטיחה לו שתחזור להוציאו. 

    67 שנים אחר כך סיפורה של שרה נארג לסיפורה של ג'וליה גרמון, עיתונאית אמריקאית החיה בפריס.

    במהלך תחקיר על גירוש היהודים מפריס עולה ג'וליה על סבך שקרים הקושר אותה ואת משפחת בעלה אל שרה ועתיד להשפיע על מהלך חייהם של כל המעורבים.

     

     

    ראיון עם במאי הסרט ז'יל פאקה-ברנר:

     

    ש: מה גרם לך לרצות לעבד את ספרה של טטיאנה דה רוזניי לקולנוע?

    ת: הרעיון עלה מספר חודשים לפני יציאת סרטי UV, רציתי לעסוק בנושא יותר רציני ואז הגעתי לספרה של טטיאנה דה רוזניי. התרגשתי מהעלילה המרתקת שלו. נקודת המבט של העיתונאית האמריקאית המאמצת את צרפת כביתה. היא נקודת מבט מרעננת. הסיפור מתחקה אחרי אזורים אפורים שסרטים מעטים התעסקו בהם בעבר, כמו היחס של האנשים הפשוטים אל היהודים בזמן הגרוש. נקודת מבט שלא מחלקת אותם בין משתפי פעולה ובין חברי המחתרת. הרוב הגדול שעצם את עיניו וניסה להציל את עורו. זה לא הטובים נגד הרעים, אלא העובדות, אבל גם העיסוק בהשפעה של המצב על הדורות הבאים. כמו כן זה התחבר להיסטוריה של המשפחה שלי.

    ש:באיזו דרך?

    ת: אני ממוצא יהודי והגברים במשפחתי היו קורבנות של התקופה ההיא. סבי, מוסיקאי יהודי גרמני שהתיישב בצרפת, הוסגר על ידי כמה צרפתים ומת זמן קצר לאחר שנשלח למחנות. לזכרו הכנסתי לסרט את דמותו של הכנר המסתובב עם טבעת עם רעל כדי שהוא יהיה זה שיחליט מתי הוא ימות. אמי ספרה לי על זה לראשונה כשהייתי בשלהי ההכנה לסרט. דברים רבים צפו על פני השטח. כמובן שלא הייתי בסביבה כשסבי גורש, אבל ראיתי את האפקט על סבתי ועל אמי ואחיותיה. הספר העלה את הזיכרונות הללו מחדש. סבלם של החיים הנאלצים להמשיך לחיות עם המתים.

    ש:האם הצלחת לקבל בקלות את הזכויות מטטיאנה דה רוזניי?

    ת: לפני שסיימתי את הקריאה ידעתי שאני רוצה להפוך את זה לסרט. עשיתי ברורים וגיליתי ששותפי לכתבת uv סרג' ז'נקור הוא חבר טוב של טטיאנה. הוא אמר לה שאני מגלה עניין בעיבוד הספר וכבר פניתי להוצאה לאור. היה לנו מזל כיון שהיינו הראשונים לפנות לקבלת הזכויות, קראתי את הספר כמה ימים לאחר שהוא יצא לחנויות. בעקבות ההצלחה טטיאנה זכתה לזרם של פניות, במיוחד מארצות הברית. אבל מילה שלה היא מילה והיא נשארה נאמנה להבטחה שלה לנו. ש:האם עשיתם שינויים גדולים בספור?

    ת: לא, נשארנו מאד נאמנים, להוציא את האירוע המרכזי. בספר האח הקטן של שרה הולך באופן ספונטני להתחבא בארון כשהמשטרה מגיעה לאסור אותם. בסרט שרה אומרת לו להתחבא שם. שמשנה מעט את דמותה ומחזק את רגשות האשם שלה. שינוי אחר וגדול שעשינו קשור לדבר שגרם לקוראים רבים וגם לי, תסכול בזמן קריאת הספר. הצטערנו שהספר קצת זונח את שרה לאחר שאחיה נמצא, לכן סרג ואני פיתחנו את דמותה של שרה הבוגרת בתסריט. העיבוד לא היה קשה כיון שהספר בנוי בצורה מאד טובה. הבעיה העיקרית היה המעבר מתקופה אחת לשנייה, 1942 וימינו אנו ולשמור את זה במסגרת של פחות משעתיים. הגרסה הראשונה של סרג' כללה 250 עמודים ארוכים וקוצרה. על הגרסה הסופית קיבלנו תגובות חיוביות מקוראים רבים.

    ש: מדוע בחרת את קריסטין סקוט תומס לתפקיד הראשי?

    ת: בחיים קריסטין מאד דומה לדמות של ג'וליה ג'רמון. זה אפילו הפחיד אותה מעט כיון שמעולם לא שיחקה מישהי שהיא כל כך קרובה לה. המפיק שלי הכיר אותה כיון שהפיק סרטים בהשתתפותה והסרט "לאהוב אותך מאז" בדיוק יצא כשעסקנו בשיפוץ התסריט. הסרט יצר שוב קרבה ואהבה גדולה בין קריסטין והקהל הצרפתי. שלחנו לה את התסריט אבל התשובה לא הגיעה במהרה כיון שהיא הופיעה בהצגה בברודווי. הבחירות בארצות הברית התקרבו ורציתי להיות שם פגשתי את קריסטין ביום הבחירה של אובמה. ואולי בעקבות האופוריה שאפפה את ניו יורק היא אמרה כן. הנוכחות שלה תרמה לסרט רבות, גם היכולת למצוא משקיעים וגם העבודה המסורה שלה.

    ש: איך ליהקת את שאר התפקידים?

    ת: רצינו להימנע מלהשתמש בכוכבים. חיפשנו את השחקנים המתאימים לכל תפקיד. לא בהכרח השמות הגדולים כך שיש לנו תערובת של שחקנים ותיקים ושמות חדשים. מצאנו שחקנים זרים ואחרים המדברים יידיש. הכל היה חייב להיות אמיתי ואותנטי.

    ש: איך מצאתם את מלוסין מאיינס המשחקת את שרה?

    ת: אני מאמין שילדים גדלים במהירות בימי מלחמה. ולכן אני חושב שחיפשתי את המבוגר העתידי ולא רק את הילדה. כשראיתי את "ריקי" של פרנסואה אוזון רציתי לעבוד איתה. היא היתה אחת משלוש הילדות שלקחנו לעשות מבחני בד ואודישנים. הכוונה היתה לנסות להכיר אותן טוב יותר. לבחון את הבגרות שלהן ולראות איך הן מגיבות לנושא הרציני. צמצמנו לשתיים, מסלין היתה מקצוענית יותר היא נוצרה לסרט הזה. היא הפתיעה את כולם. היא יודעת בדיוק מה היא רוצה להביע, יש לה מעין חוש שישי למקומה של המצלמה ותמיד דייקה להיות על הסימונים שלה, בלי הסוס. כמו שאוזון אמר "היא לא ילדה קטנה היא שחקנית,. היינו ברי מזל למצוא אותה, לתפקיד כל כך מורכב בגיל כל כך צעיר. 

    ש: איך גייסתם את איידן קווין לתפקיד הבן של שרה?

    ת: טטיאנה תיארה את הדמות כאדם בוגר המגלה לבסוף מי היתה אמו. חיפשתי משהו עם נוכחות ועם כריזמה. הוא חשוב לספור כי הוא מעניק משמעות לחיפוש של ג'וליה. למרות ששמה של קריסטין פתח לנו דלתות הרבה סוכנים אמריקאים פשוט התעלמו מאיתנו כשהסברנו למה יש לנו רק 3 ימים לצלם ואין לנו הרבה כסף. כמה שחקנים הסכימו אבל לא יכולנו לעמוד בשכר שהם ביקשו. ויום אחד המלהקת האמריקאית שלנו צלצלה ואמרה שהיא מחכה לתשובה מאיידן קווין. הייתי מופתע אבל זה היה חלום שהתגשם. הוא איש כל כך נדיב ואדם מקסים. הוא מגיש הופעה מלאת עוצמה.

    ש: אחרי שאספתם את כל הכישרונות הללו מה היתה המטרה שלכם כשהתחלתם לצלם?

    ת: ליצור סרט נהדר למוצאי שבת. נגיש ופונה לקהל רחב. אבל יחד עם זאת מעורר מחשבה. רציתי לחזור לדברים הפשוטים לאיזה סוג של צורה קלאסית. רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעשות את זה.

    ש: איך התמודדתם עם בנייה מחדש של האצטדיון לשם נשלחו היהודים לאחר המצוד?

    ת: נפגשתי עם ניצולים שהזיכרון הבולט שלהם היה החום, הרעש והריח. הסיפורים שלהם סייעו בידי למצוא גישה מיוחדת שבה ניסנו להעביר את התחושות יותר מאשר ליצור העתק של האצטדיון. ואז ראיתי את "מר קליין" בפעם הראשונה וראיתי שג'וזף לוסי צילם חלקים מסרטו בולודרום בוינסן, ליד פריז. ששמר על איכות דומה לולודורם החורף בפריז. והחלטנו לצלם שם. במיוחד לאחר שאנשי האפקטים הדיגיטליים אמרו לי שאפשר להוסיף גג לולודרום הפתוח. בסופו של דבר יש רק 4 סצנות עם אפקטים מיוחדים והיתר הם סצנות עם 500 ניצבים שהיו בפריים כל הזמן. רציתי שהקהל יחוש מה שקורה שם את האווריה ולא רק יראה את המקום. כל שוט הוא דרך עיניה של שרה. ש: האם אתה חש אחריות מסוימת כלפי ההיסטוריה ברגעים כאלה? ת: זה מפחיד אותי. כשכתבתי את התסריט לא חשבתי על זה כי אתה עסוק בכל בעיה ברגע מסוים נתון אחד, כשקראתי את ספרה של אנט ווילר "הנערה היהודייה הקטנה מולודרום החורף", על הבריחה שלה משם כשהיא ילדה קטנה יותר משרה, אז הבנתי שאני הולך להנציח את הרגעים הללו. הייתי מבוהל יותר כשצפיתי שוב ב"רשימת שינדלר" ותהיתי למה אני מכניס את עצמי בגיל 35.

    ש: היתה סצנה שהיית מוטרד ממנה במיוחד?

    ת: הסצנה בה הילדים מופרדים מאמותיהם . במיוחד שצילמתי אותה כשאנט מולר לצידי.

    ש: אתה ביקשת ממנה להיות נוכחת?

    ת: לא, היא ביקשה להיות שם. היא הגיעה עם אחיה מישל ביחד הם חוו את החוויה הנוראית הזו בשנת 1942.

    ש: עם הסרט הזה הפכת לבמאי הראשון שצילם באנדרטה לזכר השואה בפריז

    ת: נכון היא מעולם לא הופיע בסרט קודם לכן. נעשו סרטים רבים על השואה ואינני חושב שאפשר לעשות את רשימת שינדלר טוב יותר. לכן חיפשתי למצוא דרך לתרום תרומה צנועה משלי ולצור סרט שידבר אל האנשים ברמה האנושית. הדמות של קריסטין היא אמריקאית ולא יהודיה, זה לא הספור שלה אבל הוא נוגע בה וזה יכול לקרות לכל אחד. הספר הוא פרי המצאת הדמיון אבל הסרט שיצרתי מתעד ומכבד אירועים היסטוריים עד לפרטי הפרטים הקטנים. על ידי הפקת הסרט הזה על הסיפור של שרה, ג'וליה וויליאם אני מקוה שיצרתי סרט שכולם יכולים להזדהות איתו. סרט שמקרב אירועים היסטוריים אל הקהל.

     

    זי'ל פאקה ברנר נולד ב 1974. סרטו הראשון "הדברים היפים". יצא למסכים ב 2001 וזכה לביקורות טובות ולהצלחה אצל הקהל. הסרט זכה לכמה פרסים. מגזין הקולנוע סטודיו הכריזו על לידתו של במאי חשוב. שנתיים אחר כך יצר סרט פשע שבו ניסה ליצור בידור טוב . מחוה לסרטי הפשע וסדרות הטלוויזיה עליהן גדל המחברות בין עולם הפשע והומור. סרטו השלשי uv היה מותחן פסיכולוגי המושפע מהקולנוע האיטלקי בשנות ה- 60 וספריו של הסופר האיטלקי אלברטו מורבייה. הוא חיבר בין השחקן זמר הוותיק ז'ק דוטרון לבין השחקן העולה ניקולאס קזאל.

     

    לדברי הסופרת טטיאנה דה רוזניי זה לא פשוט עבור סופר לקבל את הדרך בה רואה במאי קולנוע את ספרו. אבל החלטתי לבטוח בז'יל פאקה ברנר כבר מן ההתחלה. כשהוא הסביר לי את "החזון" שלו לגבי שרה שלי זה היה כל כך מסעיר, הוא היה כל כך נלהב מן הפרויקט. ואז נכנס לתמונה סרג' ג'נקור שהוא חבר נאמן שלי וסופר מוכשר וידעתי ששרה חדשה תיולד תחת ידיהם. קראתי את התסריט ואהבתי, אותו, אני חייבת לומר שסופרים רואים בתסריט משהו מעט יבש, שחסרים בו התיאורים והדקויות. אתה מקבל אותם על ידי הופעת השחקנים, אני לא למדתי לעשות את זה, לקרוא דרך השחקנים, אבל ראיתי שז'יל וסרג' כיבדו את הספר שלי. הם לא שינו דברים בצורה קיצונית. ואז החלה ההרפתקה של הצילומים. המפגש הבלתי נשכח עם מלוסין מאינס, המשחקת את שרה. אני עדיין יכולה לראות אותה מתקרבת אלי עם הטלאי הצהוב על החזה שלה, הפנים הקטנות והעיניים הבורקות. שרה שלי, רגע חזק וכמעט לא מציאותי. ואז אחר כך, קריסטין סקוט תומאס כג'וליה ג'רמון. אני משתתפת כניצבת באחת הסצנות איתה, זהו עוד זכרון קסום שאני חוקקת בזיכרוני לנצח. ואז היום בו ראיתי את הסרט לראשונה, עם סרג'. אני נסערת, חוששת שאתאכזב, חוששת שלא אזהה את "שרה". 10 הדקות הראשונות הן מעורפלות, אני לא יכולה לראות מעבר לנובלה שלי, אני מאלצת את עצמי ולפתע אני נסחפת אל הסרט. אני מתאהבת בו , לבסוף כשאני צופה בסצנה האחרונה גל גדול של רגשות אוחז בי ואני מתחילה לבכות, כן בכיתי. הסרט מאופק כמו הספר שלי, אין בו פאתוס, קריסטין סקוט תומס מגישה משחק נהדר, מישל דושוסוי מרגש כאדואר טזאק. מישל קסדסו כסבתא רבא מחממת את ליבי, נילס ארסטרופ כז'ול דופורה מרגש ואיידן קווין עם המבט שלו מסעיר אותי. זי'ל פאקה ברנר קלט את הרגשות שרציתי לחלוק עם קוראי. דיוקנה של האישה הפותחת את תיבת פנדורה, התיאור הרגיש של הילדה שחייה קורסים, גבר שלא יודע דבר על אמו, הטאבו, 60 שנה אחרי האירועים העוטפים את אחד הרגעים החשוכים ביותר של ההיסטוריה שלנו . תודה רבה ז'יל.

     

    טטיאנה דה רוזניי היתה הסופרת הצרפתייה המצליחה ביותר באירופה בשנת 2009. היא הסופרת הצרפתייה הנקראת ביותר באמריקה. ומכרה למעלה ממיליון עותקים של "המפתח של שרה" בארצות הברית. הספר שהה 64 שבועות ברשימת רבי המכר. לפני יציאת הסרט לאקרנים מכר הספר 400,000 עותקים בצרפת. וברחבי העולם למעלה משני מליון עותקים.

     

     

    עבור לתוכן העמוד