אולגה סוסלובה - ציירת.

אולגה סוסלובה, ציירת

אולגה נולדה בלנינגרד (סנט פטרבורג, רוסיה).

בילדות למדה פיסול וקרמיקה בכוונה להיות פסלת. לאחר סיומו של בית הספר עבדה כציירת בתיאטרון של אופרה ומחול (מיכאילובסקי) בסנט פטרבורג. מאוחר יותר התקבלה ללימודים באקדמיה לתיאטרון בסנט פטרבורג וסיימה אותה בהצטיינות במקצוע ציירת תיאטרון. לאחר סיום הלימודים עבדה כציירת בתיאטרון של אופרה ומחול על שם קירוב (מריינסקי). בשנת 1993 עלתה לישראל. עובדת כציירת, מתמחה ביצירות רישום, צבעי מים, צבעי שמן ואקריליק. כ-10 שנים עבדה עם גלריית "דילון" ביפו העתיקה. באותו זמן, היא ביצעה סדרת יצירות רחבה של רישום עם פסבדונים Kelly בסגנון מיניאטורה עתיקה. חלקן הגדול מהן הודפס מאוחר יותר כפוסטרים ונמכר בהצלחה בארץ וגם בחו"ל. 

ביצירותיה, ישנו עולם רומנטי ומיוחד וניתן לראות את השתקפותו בציורי טבע דומם, שנראה כאילו "קפא" במקום בסדר הקפדני של היקום. הפרטים הקטנים ביצירה מוצגים ברמת דיוק גבוהה. כמו כן, עבודתה משלבת מגמות חדשניות בקומפוזיציה יחד עם המסורת הקלאסית של הטבע הדומם, שהחלה עוד במאה ה-16." סגנונה האישי והמיוחד עובר כחוט השערה בכל עבודותיה. הטכניקה הייחודית בה היא משתמשת דומה יותר לעבודות הקלאסיות, ומבוססת על טכניקת עמעום רב שכבתית.  

אז איך בכלל הגיעה אולגה לצייר את העולם התת-ימי? היא תמיד אהבה לאסוף אבנים וצדפות,  ומה שמצאה על החוף נראה היה לה כאוצרות של ממש ועם הזמן החלה להרכיב מהם קומפוזיציות משלה המורכבות מטבע דומם ולציירם בצבעי מים ושמן. לאט-לאט נוצר לטבע הדומם שלה סגנון אישי, קומפוזיציה משלה ונושא משלה. בארץ אספה אבנים וצדפות משפת הים ומכל החופים שביקרה והרכיבה קומפוזיציה נפרדת לכל חוף. עם הזמן נוצרה סדרה גדולה של "אוסף" יצירות בצבעי מים שהתמלאה בהדרגה בציורים חדשים. כל ביקור בחוף הים הביא לתחילתו של אוסף חדש, קומפוזיציה חדשה וציור שמתגבש באופן טבעי – אבן לאחר אבן שבכל ציור יכולים להיות החל מ 100 ועד 200 יחידות של אבנים וצדפות. 

הציורים הן יחידה מורכבת ובעלת הקשרים ואיננה משמשת כיחידה עצמאית, האוסף מתגבש אט אט ומורכב מחפצים שתמיד מושכים אותה. עולם תת-ימי עשיר ומגוון ובתוכו יצורים יפים ונפלאים המופיעים בריבוי של צורות וצבעים המדליקים את דמיונו של הצייר והצופה: דגים, אלמוגים, צדפות וצבי ים שיופיים מכשף, ובמיוחד התמנון, אחת מהחיות הכי מסתוריות ובלתי נתפסות. מה שהכי חשוב עבור אולגה זה הרוגע והשחרור שבתמונותיה, הצבעים, הקווים, הצורות והמרקמים של האובייקט המצויר. הכול מתרכז במטרה אחת להתגלמותו של היופי וההרמוניה בעולם הדממה.