תמונה ראשית
    מועצה מקומית כפר שמריהו
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

    איבן כהן

    רח' הוורדים 11

     

    כללי

     

    השם: איבן (איתן)

    תאריך לידה: 22.9.1932, נולד במול - הונגריה

    שם ההורים:

    האם אירנה לבית שוורץ ילידת 4.5.1909, נולדה במול בהונגריה

    האב רז'ה (ראובן) כהן, יליד 18.10.1899, נולד בטמשוארה (היום רומניה)

    תאריך נישואין של ההורים: 1931 ביוגוסלביה.

    ההורים גרו בעיירה אפאטי. ב- 1934 עברו לעיר נוביסאד.

    תאריך עלייה לארץ: 30.6.1949

    תאריך הגעה לכפר: נובמבר 1950

     

    פרטים על החיים בחו"ל

     

    האב ראובן

     

    האב בא ממשפחה דתית מאד. הסב היה חזן, שוחט ובעל קורא. האב נטש בגיל צעיר את הבית ולמד בבי"ס תיכון מסחרי.

     

    העיסוק:

    היה נציג מסחרי ביוגוסלביה של ארבעה מפעלים טריקוטז' – דברי סריגה, עניבות, גרבי נשים. היו לו כ- 8000 לקוחות.

     

    במלחמת העולם השנייה האב גויס לעבודות כפייה ע"י ההונגרים. ביום כיפור 1942, בעיר קושיצה בסלובקיה, הועלו על קרונות רכבת והובלו לחזית הרוסית (כחיל עזר לצבא ההונגרי שתמך בגרמנים). האב, שהיה בעל ניסיון חיים אדיר, הרגיש שמשהו לא נראה טוב. ביום החמישי להגיעם החלה התקפה רוסית, הצבא ההונגרי ברח והאב עם עוד ארבעה חברים נלקחו בשבי ע"י הרוסים. האב היה בשבי הרוסי עד סוף המלחמה ב- 1945.

     

    האם אירנה

     

    השכלה:

    למדה בבי"ס מקצועי ולאחר מכן תפירה בסלון יוקרתי.

     

    העיסוק:

    למדה תפירה בבודפשט והיתה תופרת עד לנישואיה. בזמן המלחמה האם ניסתה לשמור על הרכוש וחזרה לעסוק במקצועה כתופרת.

     

    אחיה הבכור נרצח ע"י ההונגרים. שני אחיה הנותרים נלקחו גם כן לעבודת כפייה כמו האב. הוריה של אירנה, שארחו את כלתם ונכדתם לאחר רצח האב, בקשו מאירנה להצטרף גם היא אליהם. האם חיסלה את הדירה בנוביסאד והעבירה את כל הריהוט בקרון לעיירה מול. 

    לאחר זמן, הגיעה למסקנה שעדיף עבורה לחיות בעיר הגדולה בודפשט, מקום שבו איבן יוכל ללמוד בבית ספר ראוי. איבן אכן התקבל לביה"ס התיכון היהודי שהיה קיים בבודפשט. בפני אירנה עמדו שתי בעיות: האחת, מקום מגורים לאיבן, והשנייה, עיסוק ומגורים בשבילה. עקב הכרות שלה עם רופא, הצליחה להתקבל כטבחית דיאטה בבית חולים בן 1200 מיטות בבודפשט. היא עצמה יכולה היתה לגור עם הפרסונל בבית החולים. מקום לאיבן מצאה בבית יתומים בעיר בעזרת המלצה של הרופא מבית החולים.

    עם סיום המלחמה, חזרו איבן ואמו למול. איבן היה בן 13 ולא זכה לטקס בר מצווה, מכיוון שלא היה קיים מניין בבית-הכנסת. האם השאירה כתובת בנוביסאד למקרה שהאב יחזור. כעבור חודש קיבלו ידיעה שהאב חזר. אירנה נסעה לנוביסאד ופגשה בו בתחנת הרכבת. הפגישה היתה מרגשת מאד. לאחר החזרה לנוביסאד נאלץ איבן להתרגל מחדש לשפה הסרבית על מנת להשתלב בלימודים בגימנסיה.

     

    פעילות ציונית

    ההורים לא היו פעילים. מזיכרון ילדות איבן מספר, כי היתה תנועת בית"ר בכפר. הסבא וסבתא הלבישו אותו מדים של בית"ר. כשראה האב, כעס מאד והוריד לו את המדים. הציונות של ההורים היתה מתונה מאד.

     

    סיבות לעזיבת ארץ המוצא

    לאחר איחוד המשפחה הם חזרו לנוביסאד. האם קבלה משרה במינהל האגודות החקלאיות, והאב קבל משרה במינהל הטכסטיל. בשנת 1949, תחת שלטונו של טיטו, נאמר לאב ראובן, כי עליו להחליט: האם הוא שייך לקומינפורם (ארגון המפלגות הקומוניסטיות הקשורות לברה"מ) או להצטרף למפלגה הקומוניסטית המקומית. האב השיב, כי הוא מוותר על שתי ההצעות, ויעלה עם משפחתו לארץ-ישראל. השלטונות אפשרו את ההגירה עם הרכוש לאות הוקרה על השתתפות היהודים במלחמה נגד הנאצים.

     

    פרטים על הקליטה בארץ

     

    עם עלייתם ארצה היו במחנה "שער-העלייה" בחיפה. קרובי משפחה היו כבר במעברת ג'ליל, ואמרו להם כי בשביל עבודה בחקלאות לא צריך לדעת עברית – תרנגולות מבינות גם סרבית. המשפחה עברה לגור במעברת ג'ליל. לאחר חודש נשלח איבן לחב' נוער בקיבוץ עין-דור על מנת ללמוד עברית, שם שהה חצי שנה.

     

    המניעים להצטרפות לכפר

     

    באותה תקופה הוקמה שכונת "עמידר" ברח' האילנות בכפר שמריהו. באמצעות מכרה (רוז'ה שטיין), אותה הכירו עוד מיוגוסלביה, נודע להם, כי נותרה דירה אחת פנויה בשכונה, ואם ברצונם להצטרף עליהם להגיע למחרת היום עם 100 לירות אל מר יוסטין קליימן (ראש המועצה דאז). הם הצליחו לגייס את הכסף ונרשמו. כתוצאה מכך, נכנסו לגור בבית בנובמבר 1950. 

     

    פרטי העיסוק והפרנסה בכפר

     

    כשהגיעו לכפר האב היה חולה תקופה ממושכת. לאחר שהחלים יצא לעבוד בעבודות מזדמנות. משק לא היה להם. האם עבדה כחדרנית במלון ואח"כ היתה אחראית על הגיהוץ. חלקת האדמה שרכשו היתה דונם וחצי. יותר מאוחר, קנתה אירנה בית אימון והחלה לגדל אפרוחים לפרגיות ובהצלחה רבה. המדריך החקלאי שסייע להם היה קורט אורתר (אסטרייכר). יותר מאוחר, אברהם תאומים הביא זן חדש של עופות ומסר אותו לאם לגידול ראשוני . בנוסף לכך, היתה מהראשונים שלמדו הזרעה מלאכותית של עופות. בהמשך התרכזה בגידול ביצי רבייה. במקביל גידלו ירקות כמו: בצל, שעועית צהובה, עגבניות. איבן לקח איתו כל יום ירקות טריים למקום עבודתו בתל-אביב ומכר אותם לחבריו בעבודה (בתקופת הצנע).

     

    שפה:

     

    דיברו הונגרית. כשעלה ארצה איבן ידע כ- 250 מילים בעברית, אותם למד בנוביסאד. האם למדה עברית והיתה לה תקשורת טובה עם הנכדים.

     

    פעילות במוסדות הכפר

     

    האב עבד כמתרים למגן דוד אדום בכפר. לא היו פעילים במוסדות הכפר. חיי החברה של ההורים התרכזו בחבורת היוגוסלבים שגרו בסביבתם וסייעו זה לזה. ההורים היו מאד מאושרים בחייהם בארץ. האב נפטר ב- 1972. ארבע שנים אחר כך התמוטטה האם ואיבן העבירה לבית אבות, שם נפטרה בשנת 1992.

     

    איבן

     

    השכלה:

    השלים השכלה תיכונית ביוגוסלביה.

     

    העיסוק:

    איבן עבד ותרם את משכורתו לבית עד שעזב את הבית ונישא ב- 1959. איבן החל לעבוד בבניין. לאחר מכן, עבד בבנק קופת מלווה לעולה עד 1953. בהמשך, עבר לעבוד במשרד לשילומים מגרמניה במשך שנתיים. אחר כך, פורסם מכרז למשרת מזכיר המועצה המקומית בכפר שמריהו והוא זכה במשרה. עבודתו במועצה נמשכה 27 שנים, מ- 1 ספטמבר 1957 ועד 31 באוגוסט 1984.

     

    איבן נשא לאשה את אריאלה לאחר שהכיר אותה מגיל 12.

    נולדו להם ארבעה ילדים: יעקב (ינקי) - נולד ב- 1960, רועי - נולד ב- 1963, אוהד - נולד ב- 1971, עינת - נולדה ב- 1975.

    עבור לתוכן העמוד