אילושקה (כרמלה) ספירו
דרך השדות 72.
כללי
השם: אילושקה – קמילה (שם לפני נישואין: פולצ'ק)
נולדה בצ'כיה ב- 13.1.1933
שם האב: קמיל, נולד בפילזן בצ'כיה בשנת 1902. נפטר בארץ ב- 1974.
שם האם: אגנס, נולדה בחבל הגרמני של צ'כיה (סודטים) בשנת 1907. נפטרה בארץ ב- 2001
ההורים: נישאו ב- 1928, חיו בקולין עיירה ליד פראג.
תאריך עלייה של האם ואילושקה: 1950
תאריך עלייה של האב: 1951, בא לחתונה של אילושקה ונשאר בארץ.
האב התנגד לרעיון הציוני. הוא טען שפעם אחת היה בהר געש והצליח לצאת חי, ואיננו מוכן לנסות פעם שנייה. האב היה בחו"ל מתבולל לחלוטין. אחיו, הדודים של אילושקה, התנצרו על מנת להתנתק מהגורל של העם היהודי.
פרטים על החיים בחו"ל
ד"ר קמיל
השכלה:
גמר את לימודיו בהנדסה כימית עם תואר דוקטור.
העיסוק:
ניהל מפעל כימי עבור חברה גרמנית.
פעילות ציונית:
התנגד לרעיון הציוני. עלה לארץ רק כדי להתאחד עם משפחתו.
עזיבת ארץ המוצא:
בשנת 1939, לקראת פלישת הגרמנים, הכין האב את הניירות הדרושים להגירה של המשפחה לארץ ישראל, לארה"ב ולהולנד. הוא הניח שהגרמנים לא יפלשו להולנד כפי שנהגו במלחמת העולם הראשונה. האב קרא את הספר "מיין קאמפף" וידע מה מצפה ליהודים. האב פנה ישירות לפקיד הגסטפו שטיפל בענייני היהודים ובאמצעות החברה בה עבד, קיבל היתר יציאה להולנד עבורו ועבור המשפחה. הם לקחו אתם את הסבתא (מצד האמא) כמטפלת לאילושקה. ההולנדים לא קנו את הרעיון והחזירו אותה לצ'כיה, שם היא נספתה בשואה. אילושקה והוריה היגרו להולנד, שם התקבלו ע"י נציג החברה בה עבד האב, אשר דאג להם למגורים ועבודה.
אגנס
השכלה:
גמרה בי"ס לפקידות גבוהה.
העיסוק:
באה ממשפחת סוחרים עשירה מאד. עבדה בפקידות זמן קצר עד נישואיה. לא היה מקובל שאשה מבית עשיר תצא לעבודה.
פעילות ציונית:
אחרי המלחמה, בהולנד, התעורר בה הרעיון הציוני. היא הפסיקה את לימודיה של אילושקה ועלתה איתה לארץ ישראל. מכיוון שלא היה מקום מגורים, מכרה את תכשיטיה ותמורתם קנתה מגורון מפואר (אשר קיים עד עתה ליד הבית). במגורון היו חשמל, מים, ביוב, טפטים, שלשה חדרים וכל הנוחיות. האב נשאר בהולנד כדי להסדיר את החובות על המגורון.
אילושקה
השכלה:
עשר שנות השכלה פורמלית. רכשה את לימודיה בהולנד בבי"ס פתוח מונטסורי.
החיים בהולנד:
עם הכיבוש הגרמני נעצרה המשפחה ע"י המשטרה ההולנדית והושמה במעצר עם יתר היהודים בתיאטרון שפונה למטרה זו. הפרידו בין ההורים והילדים, והם חיו תקופה מסוימת בתנאים קשים מאד. הבוס של אביה התלונן בגסטפו כי בלי היהודי פולצ'ק, שהיה מהנדס ראשי במפעל, אין הוא יכול לעבוד. כתוצאה מכך, שוחררה המשפחה מהמעצר. הם מיד הסתלקו למקום מחבוא שהאבא הכין מבעוד מועד, עם מזון, שמיכות וכל הדרוש למקום מגורים. הוא הכין כמה מקומות כאלה והמשפחה נדדה ביניהם. אילושקה הוסתרה במקום אחר, בנפרד. מסיבות ביטחון סיפור הכיסוי שלה היה שהיא חולת שחפת, ולכן אינה יכולה להיות בחברת ילדים אחרים. בשנות המלחמה האב שימש כזייפן ראשי לתעודות גרמניות עבור המחתרת (תעודות זהות, תלושי מזון וכו'). לקראת סוף המלחמה, ב- 1945, נאלצה לרגל ההפצצות להחליף את מקום המסתור כמה פעמים תוך הסתכנות. את הוריה פגשה רק בשנה האחרונה למלחמה.
פרטים על הקליטה בארץ
בארץ היה כבר אח האם, שהיה רופא ילדים. כיוון שנחשבו לאמידים והגיעו עם מגורון, לא זכו לקליטה מטעם הסוכנות. ידיד משפחה שהיה בעל רכוש וממונה על מגרשי התערוכה ליד נמל ת"א, אפשר להם להציב את המגורון בשטח התערוכה. האם, אגנס, הלכה לעבוד במשק בית (לפני זה בחיים לא עבדה) ואילושקה החלה לעבוד בחנות ספרים כזבנית ושמרטפית.
המניעים להצטרפות לכפר
בתחילה גרו במגורון במגרשי התערוכה. קצין משטרת נמל ת"א שידך לאילושקה את יוסקה ספירו, שהיה קצין מכס בנמל. לאחר כמה חודשים הם נישאו. האב הגיע במיוחד לחתונה, ואנשי משרד החקלאות גייסו אותו לעבודה במחלקה להגנת הצומח. האב תכנן לחזור להולנד. ראשי המחלקה – ד"ר פרץ וגדעון כהן, שכבר היו קשורים לכפר שמריהו, התגייסו ופנו ללוי אשכול שהיה שר החקלאות דאז, וביקשו שיעזור להם ליצור תנאים מתאימים כדי להחזיק ולקלוט את ד"ר פולצ'ק במשרד החקלאות. בהמלצת יוסקה ספירו, פנה לוי אשכול לד"ר וייל, שהיה ראש המועצה בכפר שמריהו, וסודרה לו יחידת מגורים לרכישה (רח' הנרקיסים 8א'). חלק ממימון הרכישה בא ממכירת השילדה (שאסי) של המגורון. אילושקה ויוסקה המשיכו לגור במגורון עוד כשנתיים. לאחר מכן, רכשו יחידת דיור ברח' האילנות פינת דרך השדות ועברו גם לגור בכפר שמריהו. יוסקה בחר בכוונה במגרש פינתי מתוך שיקול שבעתיד הרחוק ייסלל שם כביש וניתן יהיה לעשות פרצלציה ולדאוג לעתיד הילדים. את הקנייה מימנו בעזרת חסכונות, הלוואה ומכירת אופנוע שהיה ברשותם.
פרטי העיסוק והפרנסה בכפר
האב עבד מספר שנים במחלקה להגנת הצומח של משרד החקלאות, אח"כ נשלח מספר פעמים כמומחה בשליחות האו"ם למקומות שונים בעולם. יותר מאוחר עבד במועצה לשיווק פרי הדר ופיתח שם את שיטת איוד הפרי לייצוא והקים את תחנות האיוד בבתי האריזה ובספינות שהובילו את הפרי לחו"ל. לאחר שיצא לגמלאות, המשיך לעסוק בייעוץ לגורמים שונים בארץ ובעולם. לאב היה קשה להיקלט בארץ, בעתות משבר ומלחמה היה לוקח את האם ויוצא עמה לחו"ל עד יעבור זעם.
אילושקה – לאחר מותו של יוסקה ב- 1979 החלה לעבוד כמזכירה רפואית במרפאת שיניים בכפר, עבדה כשבע שנים במדיקל סנטר בהרצליה ולאחרונה עבדה בבית האבות ההולנדי.
השפה:
מיד עם עלייתו ארצה האב החל ללמוד עברית ושלט בה. האם למדה גם כן, אבל שלטה פחות בעברית.
פעילות במוסדות הכפר
האם היתה פעילה בויצ"ו. אילושקה היתה פעילה בוועד למען החייל, בויצ"ו ובהקמת מועדון שישים פלוס. יוסקה היה מזכיר של סניף המערך בכפר.
סיפורים מיוחדים
בימים ההם, כשמישהו התחתן, היו תולים הזמנה בלוח המודעות וכל תושבי הכפר היו מוזמנים.
ילדים: עמוס - נולד ב- 1952, דניאל - נולד ב- 1955, ישראל - נולד ב- .1962
