תמונה ראשית
    מועצה מקומית כפר שמריהו
    תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

    דורה פרידמן, ממשפחות המייסדים

    כתובת: רח' הזורע 17

     

    כללי

     

    שם האשה: דורה (שם לפני הנישואין – בינג)

    תאריך לידה: 30.1.1912. נולדה בנירנברג, גרמניה

    שם הבעל: אלפרד

    תאריך לידה: 14.4.1910. נולד בוינה, אוסטריה

    תאריך נישואין: 1937 בירושלים, הכירו בשעורי עברית בירושלים

    תאריך עלייה של דורה: אוגוסט 1934

    תאריך עלייה של אלפרד: אפריל 1936

    ההורים של דורה: עלו לארץ לאחר "ליל הבדולח" ב- 1939

    ההורים של אלפרד: אמא הגיעה לארץ ב- 1941 מאנגליה וגרה עם האחות (קטה פוליצר) בכפר.

    תאריך פטירה של אלפרד: 1975

     

    פרטים על החיים בחו"ל

     

    דורה

     

    השכלה:

    תיכונית, למדה גננת. רצתה להיות עובדת סוציאלית (אפשר היה ללמוד זאת רק מגיל 20 ) הספיקה ללמוד שנה אחת בלבד, ואח"כ אי אפשר היה כיהודיה להמשיך בלימודים. ארבע מורות יהודיות מביה"ס לעבודה סוציאלית פוטרו והוחלפו במורים גרמנים.

     

    עיסוק:

    עבדה כחצי שנה בעבודה סוציאלית במסגרת הקהילה היהודית בברלין.

     

    ההורים:

    לא היו ציונים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, הצטרף אביה של דורה לארגון "בני-ברית". ההורים לא היו דתיים (כשדורה ראתה מצות בפעם הראשונה בחייה, שאלה את אמה מה זה, והוסבר לה, שזה מאכל שיהודים אוכלים בפסח).

     

    פעילות ציונית:

    בתחילה היתה בתנועת נוער לא ציונית, ובהדרגה עברה לתנועת נוער ציונית.

     

    סיבות לעזיבת גרמניה:

    לפני נסיעתה לברלין ב- 1.4.1933 תלו שלטים על כל בתי העסק של יהודים, בהם נקראו התושבים לא לקנות אצל יהודים. כשנפרדה מחברותיה בביה"ס לעבודה סוציאלית, קבלו אותה כמי שחזרה ממחלה קשה. תוך כדי שיחה, ספרה על מכריה היהודים שאבדו את מקום עבודתם. תגובת אחת הבנות היתה: כעת תהיה עבודה לבני משפחתי. תגובה זו היתה אחת הסיבות שגרמו לדורה לעזוב את גרמניה.

     

    אלפרד

     

    השכלה:

    תיכונית – בגרות.

     

    עיסוק:

    נסע לגרמניה להתמחות בנושא האינסטלציה, כיוון שזה היה העסק של הוריו, והוא התכונן להשתלב בו.

     

    פעילות ציונית: לא היה בתנועת נוער ציונית, אבל התעניין בציונות. 

     

     

    פרטים על הקליטה בארץ

     

    המניעים להצטרפות לכפר

    כזוג טרי חפשו מגורים בישוב חדש, עם אפשרות לאלפרד למצוא עבודה באינסטלציה, חשוב היה להם כי יהיה פרטי, לא מושב או קיבוץ - רצו לגדל את הילדים בעצמם. הם עשו טיול בארץ ומצאו את הכפר כמתאים. היו בקשר עם רסקו, את המימון להתיישבות בכפר קבלו מההורים של דורה בגרמניה. גרו באופן זמני בהרצליה – אזור ג' ועבדו בהקמת הכפר. ביוני 1937 בנו מחסן מפח גלי על השטח שלהם, עברו לגור בו עד ספטמבר, כשהסתיימה בניית הבית. היה להם ברז מים אחד מחוץ למחסן ששמש כמקלחת.

     

    פרטי העיסוק והפרנסה בכפר

    בתחילה, אלפרד עבד באינסטלציה בהנחת קו המים הראשון מאזור ג' לכפר שמריהו להספקת מים לבנייה. בהמשך היה אחראי על הפעלת הבאר בכפר. במקביל, היה בין מנסחי התקנון של האגודה החקלאית, ואח"כ החל לעבוד באגודה החקלאית. מכיוון שידע עברית ויתר העובדים באגודה ידעו רק גרמנית, הפך להיות מזכיר האגודה, תפקיד אשר מלא במשך שנים רבות.

     

    בזמן הקמת הכפר דורה עבדה בלולים של חב' רסקו בהם גידלו פרגיות בשביל כלל התושבים. כמו כן, עבדה בצביעת העמודים של הגדר שהקיפה את הכפר. אח"כ הקימו לול במשק שלהם. הרבה עופות מתו בגלל מחלה. המדריכים לא ידעו הרבה. כל יום היו צריכים לחטא את הלולים, העבודה היתה קשה מגעילה ומסריחה.

     

    ההורים של דורה

    עלו בגיל מבוגר. הסבא עזר מעט בלול.

     

    השפה

    דיברו גרמנית. הסבא, אבא של דורה למד עברית. ידע לקרוא עיתון עברי אבל לא ידע להוציא מפיו משפט אחד בעברית.

     

    ילדים

    נעמי נולדה ב- 1938, עדנה נולדה ב- 1940, רותי נולדה ב- 1951.

     

    פעילות בהגנה

    אלפרד היה בקורס מפקדים. דורה עברה אימוני אקדח. כמו כן תרגלו תרגילי סדר. בבית שלהם היה סליק.

     

    פעילות במוסדות הכפר

    אלפרד, במסגרת עבודתו, עבד באגודה החקלאית. האגודה היתה הגוף הרשמי המוכר ע"י השלטונות. בזמן מלחמת העולם השנייה, לרגל מחסור במצרכי יסוד חולקו מדי פעם מוצרים שונים מטעם הממשלה. אלפרד היה איש הקשר לצורך זה. פעילותו במוסדות הכפר היתה מאד חשובה לו לעיתים אפילו יותר מביתו. בשנים יותר מאוחרות, לאחר הפסקת עבודתו באגודה החקלאית, היה זמן קצר חבר במועצה המקומית, ואח"כ היה שנים רבות חבר בוועדת התרבות של הכפר. נוסף לכך, השתתף בחוג הדרמטי. 

     

    פרטים מיוחדים בתקופת ראשית הכפר

    במאורעות 1938 משאית של הכפר בדרכה לקיבוץ שפיים עלתה על מוקש שהוטמן בדרך. דורה נזכרת, שראתה ערבי הולך עם חמור ולפתע היה פיצוץ והערבי נעלם.

     

    באותם מאורעות ירו מכיוון צפון לבית של לוינשטרן ברח' קרן היסוד, פגעו בארון הכביסה, ולפי השמועה כדור עשה חור בחזייה של הגברת (כמובן, היווה חומר לסקץ' בפורים). כדור נוסף פגע בדלת של הבית השכן שלהם – וילי כהן ולא קרה כלום.

     

    ועד הכפר שפעל עד קום המדינה לא היה מוכר כגוף רשמי מייצג. היה "מוכתר" שהיה הנציג של היישוב כלפי השלטונות. המוכתר הראשון היה חנוך לונהוף, עד לפטירתו. אחריו שמש בתפקיד זה מקס גוטמן. ה"מוכתר" דאג לקיים יחסי שכנות טובים עם הערבים בסידני עלי. גם אלפרד קיים יחסים עם ערביי סידני עלי, כיון שהוא רכש מהם עבור האגודה החקלאית מספוא לרפת וללול.

     

    דורה נזכרת ביום החלטת האו"ם על הקמת המדינה בכ"ט בנובמבר 1947, נסעה באוטובוס מהרצליה הביתה. באוטובוס ישבו בספסל האחורי המוכתר של סידני-עלי עם עוד אדם. בראותם אותה, קמו ממקומם, ניגשו אליה וברכו אותה במזל טוב. חודש לאחר מכן עזבו כל תושבי סידני-עלי את כפרם.

     

    מסיבות הפורים היו מוצלחות ועליזות. עדנה, בתה של דורה מספרת, כי פעם שאלה מדוע אסור לילדים להיות נוכחים במסיבות, והתשובה היתה כי זה לא חינוכי, שהילדים יראו את הוריהם רוקדים עם בני זוג אחרים. כמובן החוגגים שתו יותר מדי.

    בפורים עברו הילדים מחופשים מבית לבית וקבלו ממתקים.

     

    חג הביכורים נחוג ברוב פאר. כל החקלאים הביאו מפרי משקם. ד"ר ברוך וייל ערך מכירה פומבית של הביכורים. בשנות הצנע, הגיעו רבים מתל-אביב על מנת לקנות במכירה הפומבית תוצרת חקלאית טרייה. היתה תכנית אומנותית, אמונה שניטקין, שהיתה מורה לריתמיקה, הכינה הופעה של בנות שלמדו אצלה.

     

    סדר שני של פסח נערך בבית העם במשך מספר שנים. הסדר נערך עם הגדה שנכתבה בעברית במיוחד לאירוע, העיטור האומנותי בוצע ע"י הציירת רות שלוס.

     

    באחד מנשפי הפורים הראשונים שהתקיימו בבית פרטי לא השתתפו כל התושבים. קבוצה ממשתפי הנשף עשו סיבוב לאחר המסיבה ובקרו אצל כמה משפחות שלא השתתפו במסיבה. אצל משפחת שטרן, נכנסו לחדר השינה ועשו "שמח". את אלפרד פרידמן הזעיקו בתואנה שיש פיצוץ בצינור מים. אצל שיינהולץ, ערמו כל מיני גרוטאות וחפצים וחסמו את דלת הכניסה לבית.

     

    כאשר פרצה בארץ מחלת הפה והטלפיים, הקימו בכניסות לכפר אמבטיות עם תמיסת חיטוי ושומרים הקפידו שכל הולך רגל יטבול את נעליו וכל רכב יעבור בתוך האמבטיה בכניסתם לכפר. תרגולת זו נוצלה לעיתים גם כאשר לא היתה מחלה, ורצו למנוע מהבריטים להיכנס ליישוב.

     

    אבא של דורה עשה לעיתים תורנות בשמירה בכניסה לכפר. בהזדמנות אחרת, בעת החיפוש הגדול בשפיים ורשפון אחר מעפילים, הצטרף הסבא אל המפגינים שיצאו לשפיים אבל בגלל גילו הגבוה, נשלח בחזרה.

    עבור לתוכן העמוד