פורטנוב יורם

בן ברוך (דוב) ושושנה. נולד ב-15.10.1941 בתל-אביב. שני הוריו היו חניכים ומדריכים בקהיליית הצופים וחברים ב"הגנה". אביו היה מפקד מחלקה ולאחר שהוקמה מדינת ישראל היה רב-סרן בחמ"ד (חיל מדע של צה"ל). את ילדותו עבר יורם במלחמת העצמאות, בקצהו הדרומי של רחוב הירקון, לא הרחק ממסגד חסן-בק שבגבול יפו. כך "טעם" יורם את הטעם הראשון של מתח וסכנה ביטחונית.

משחר ימיו נטה יורם למכניקה והרבה לבלות במפעל של אביו, שהיה מהנדס ומתכנן מכונות. באורח טבעי בחר הנער ללמוד בבית הספר המקצועי "אורט סינגל ובסקי".                                                          

בנובמבר 1959 גויס לצה"ל ולאחר שסיים קורס מפקדי כיתות, שובץ בתפקיד סמל וחבלן ביחידה שבה שירת. שירותו נסתיים במארס 1962, אבל מאחר שלא נמצא לו ממלא מקום, הוא התנדב להוסיף ולשרת עוד שלושה חודשים.                                                                                  

בשובו לחיים אזרחיים הצטרף יורם לאביו בתכנון מפעל חדש לייצור מכונות בפרדס חנה. אחר-כך עברה המשפחה לכפר שמריהו.                                          

במאי 1967, בתקופת ההמתנה שקדמה לפרוץ מלחמת ששת הימים, נקרא יורם לשירות מילואים בתור חבלן בסיירת חטיבת "הראל" הממוכנת. בפרוץ המלחמה ב-5 ביוני 1967, יצאה היחידה מזרחה. כל הלילה התקדמה היחידה בראש הכוח בהרים דרך נבי סמואל, בית אכסא ובית חנינא, ולפנות בוקר תפסה גבעה בשועפט. בקרב שניטש ביום השני למלחמה, 6.6.1967, נפגע יורם ומת מפצעיו.

על הגבעה שבה נפל הקימו חבריו גלעד לזכרו. אחד מגיליונות "בכפר", הוקדש לזכרו; ומרדכי גילת הקדיש לו את ספרו "הר הצופים".