גדי פולויילר

מבני השנתון הראשון של ילידי הכפר

כתובת: רח' המעפילים 22

שם ההורים: חנה וקורט

תאריך פטירת האב: 1965

תאריך פטירת האם: 2000

תאריך עלייה של ההורים לארץ: 1932, 1933 מגרמניה

תאריך לידה של גדי: 3.12.1937

אחות: מרים נולדה ב- 1940

זיכרונות ילדות ראשונים

גן ילדים 

הגן היה בבית לוין היום אחד מחדרי המועצה. הגננת היתה חנה ויינטל. היה בורח מהגן כי לא אהב להיות בו.

בית הספר 

למד בביה"ס ברנדייס באזור ג' בהרצליה. בברנדייס למד עם עוד כמה ילדים מהכפר מכתה א' עד כתה ח'.

כביש לא היה, אלא רק דרך סלולה מאבנים. לבית הספר וחזרה הביתה הלכו ברגל. גם הרשפונאים שלמדו אתם היו מגיעים לביה"ס ברגל. אופניים קבלו רק בגיל בר-מצווה. מחצית ממחיר האופניים מימן גדי בעצמו.

עבודה בגיל צעיר

מגיל צעיר גדי היה מעורה בעבודת הלול ועבד כמחליף לבעלי לולים שיצאו לחופשה, תמורת תשלום כמו: הלול של מרקוף, ברקה, ברנהיים ועוד. כשהיה גדי בן תשע נסעו הוריו לחופשה לעשרה ימים לטבריה, והוא נשאר כאחראי לטיפול בלול. הלול היה אחד מהגדולים בארץ. מחזור של אפרוחים היה בין 4 עד 6 אלפים. הלול שלהם היה מאד משוכלל, היה בו סידור חימום מרכזי בקיטור. האב היה מספק פרגיות לכל האזור. גדי זוכר כי שיווק העופות הגיע אפילו עד למושב שאר ישוב בגליל העליון. בתקופה זו, עדיין לא היה קיים המיון של אפרוחים בני יומם לפי מין. תרנגולים היו מגדלים לפיטום, אבל ההפרדה היתה נעשית בגיל ששה שבועות בערך. העבודה כללה אז גם ניקוי הזבל פעמיים בשבוע, דבר שהיווה עבודה קשה. את שקתות המים היו מנקים יום יום במברשת.

העבודה בלול, היתה במידה רבה על חשבון הלימודים. גדי תמיד העדיף את העבודה על הלימודים.

בתחילה, ניסה האב קורט את כוחו גם בענף הרפת. היתה להם פרה אחת (בשם "ראשונה"), ולאחר שבהמלטה הראשונה העגל נולד מת, החליט קורט שהענף הזה אינו בשבילו, והתרכז בענף הלול בלבד.

היה להם חמור אשר כמו אצל שאר החקלאים, שימש כמנוע לעגלה להובלת תערובת ממחסן האספקה, וביצים למחסן הביצים המרכזי.

מתקני האגודה החקלאית היו במקום שבו נמצא היום המרכז המסחרי החדש (בסטסלרס, בימבי וכו'). בצמוד למתקני האגודה החקלאית, היתה קיימת מחלבת "נוגה", שלימים הפכה למחלבת "טנא נוגה". באותו אזור, הוקמה לימים גם סככה לטרקטורים של האגודה החקלאית. 

ילדים בשנתון של גדי

בני גוטמן, גדעון כהן, אריאלה היילברונר, שושנה קורף, ראובן דרייר (דריאל), יוסף לוי. יותר מאוחר נעמי המבורגר.

תנועת נוער ופעילות ספורטיבית

מכתה ד' היו כל הילדים ב"נוער העובד". מרכזת הסניף היתה רות אלזסר (נשרי). מאיר אחיה היה אחד המדריכים, יחד עם שלמה לוינסון.

בגיל תיכון גדי יזם הקמת קבוצת ספורט. הוא קיבל תמיכה מתנועת "הפועל" ואלתר מגרש כדורסל במקום שהיום נמצא המרכז המסחרי (בשטח של פוליצר). המשתתפים הקימו במו ידיהם את המגרש (משטח חול), הסלים רותכו ע"י רובינשטיין מרשפון ולוחות העץ אורגנו ע"י החברים. משחק הפתיחה החגיגי, שנערך בנוכחות ראש המועצה ד"ר ברוך וייל, התקיים נגד נבחרת מושב רשפון. מדריך לא היה להם, להישגים מרשימים לא הגיעו, אבל שחקו בשמחה.

קשר עם ילדי רשפון

מספר בנים מרשפון למדו בבי"ס "ברנדיס" בכתה מעליו, זכורים לו רובינשטיין וטלפיר. הרשפונאים היו גדולים וחזקים, ונהגו להפליא את מכותיהם בילדי כפר שמריהו. כנראה, שזו אחת הסיבות שלא נוצרו קשרים קרובים במיוחד עמם.

לימודי תיכון

גדי למד בבי"ס "שלוה" בתל-אביב, מוסד שקלט את נפלטי הגימנסיות האחרות בעיר. בעת הזו כבר היה כביש נתניה – תל-אביב. לביה"ס כבר נסעו באוטובוס או בטרמפים עם תושבי הכפר שעבדו בתל-אביב והיו בעלי רכב. גדי סיים ארבע שנות לימוד בתיכון ומציין, שלמרות השם הלא כל כך מזהיר שהיה לביה"ס, כל תלמידי י"ב סיימו בהצלחה את בחינות הבגרות.

שירות בצה"ל

לאחר סיום הלימודים, התגייס לצה"ל ליחידת הצנחנים. היה הצנחן הראשון מכפר שמריהו שהתנדב לצנחנים. שרת שנתיים וחצי. עם תום השרות יצא ללימודים באוסטריה.

לימודי רפואה

בגיל שש היה בגן החיות בתל-אביב עם סבתא מצד האבא. גדי אמר לה כי הוא היה רוצה להיות מטפל בחיות, ובהמשך החליט כי הוא רוצה להיות וטרינר.

גדי יצא לוינה ולמד שם רפואה וטרינרית במשך שש שנים. לאחר שנתיים לימודים הכיר את אשתו לעתיד פנינה ונישא לה בתאריך 24.8.1960.

לאחר סיום לימודיו עבד עוד שנתיים כרופא וטרינר מחליף באוסטריה. מעבודתו זו, הצליח גדי לחסוך סכום מספיק שאפשר לו לקנות את כל הציוד לבית ולמרפאה לקראת חזרתו לארץ ב- 1967.

רותי נולדה ב- 1972. 

חוויות וסיפורי ילדות

בשבתות היו מבלים בים. המציל הראשון היה נינו הדייג. סירת הדיג שלו שמשה כסירת הצלה. בתקופה יותר מאוחרת, הגיעו סירות חסקה, אותן גדי וחבריו שכרו והיו מבלים שעות בשמש ומשתזפים. המודעות לפגעי השמש לא היתה קיימת אז.

כילדים, השתתפו בחגיגות ואירועים. הצגות לא היו מגיעות לכפר מהעיר. קולנוע היה בכפר בחורף בבית לוין ובקיץ במרפסת האחורית. כץ היה מקרין סרטים במוצאי שבת. הילדים היו מפעילים את התרגום. התרגום היה כתוב בכתב יד והיה צריך לקדם אותו בהתאם לנאמר בסרט. הואיל והילדים לא הבינו אנגלית, קדמו את התרגום לפי הרגשתם, בערך, ולפי קריאות הקהל היו עוצרים או ממהרים בגלגול התרגום.

הווי הילדים היה עשיר מאד. צעצועים כמעט ולא היו. הילדות היתה יפה, למרות כל העונשים שניתנו לו בצדק, לגדי אין טענות.